הקטע עם נעלי הקרוקס לא אקסקלוסיבי לקניון אם הדרך. גם בדיזנגוף סנטר (ובעוד קניונים) יש את אותה אזהרה. אבל בדיזנגוף סנטר יש משהו אחר מעניין. באחת המעליות לכל קומה יש גם מספר וגם שם. המספרים והשמות הם כדלקמן:
- קומה 1- (גם כתוב בטוש לידה 0): הכיכר
- קומה 1: קומת כניסה
- קומה 2: קומה ראשונה
- קומה 3: קומה מעל
- קומה 4: חניון גג
ברור לי שבעקבות אי הבנות רבות מישהו כתב בטוש אפס ליד 1- כי אנשים פשוט לא הבינו שמשם אפשר לצאת. לפחות ככה נראה לי. אבל למה קומה 2 נקראת קומה ראשונה? ולמה קומה 3 נקראת קומה מעל?
חזק
במעלית של מרכז השקם הישן בגבעתיים יש משהו דומה
אין שום קשר בין המספרים לכיתוב לידם
ממש משעמם לכם נכון ?
:)
פשוט עניין של מה הדברים שאתה מבחין בהם
בשדה התעופה של בומביי יש בן-אדם שפעם בכמה זמן רץ על המסלול ומבריח את הכלבים והחתולים.
יש לך תמונות?
מזמן לא ביקרתי באתר שלך. אני מבינה שאפשר לכתוב עברית. נכון?
בעניין שבו מדובר: זה לא הנושא היחיד שמדגים שאין קשר בין מה שכתוב לבין המהות. תמצא את זה בכל תחומי החיים כולל בפוליסות ביטוח, בהבטחות של חברות השקעות, במה שהורים מלמדים ילדים ועוד
אני תמיד מתעניין יותר במה האדם שכתב את זה חשב. כלומר מה ההגיון שעמד מאחורי “קומה מעל”? האם זו סתם החלטה רגעית של מישהו לא חכם במיוחד, או סוג של בדיחה?