כשאין

3 Replies to “כשאין”

1. שיר נוגה, עצוב.
   ומשהו שלמדתי בשיעורי ספרות בשנים האחרונות: כשמשורר כותב “לא מבינים”, למשל, יש גם ‘לא’ וגם ‘מבינים’. אני רוצה לקוות שגם בחיים כמו ספרות, יש גם מבינים.

2. תודה… למדתי משהו חדש
   :)

   כשכתבתי את זה (די מזמן) קצת סבלתי מעצות של חברים שפניתי אליהם. מאז מצבי השתפר וכתוצאה מזה היכולת שלי לקבל דעות של אחרים גם כשאני לא מרוצה מהן, מהסיבה שאני מאמין שהן נאמרות ממקום טוב של רצון לעזור. אני מתקשה לגלות את אותה מידת הבנה בתקופות הפחות טובות

3. לרוב האנשים קשה לקבל ביקורת. כמובן שכשמרגישים פגיעים יותר, קשה עוד יותר. אני יודעת שתמיד כשקיבלתי את הביקורת ו/או ניסיתי ללמוד ממנה ו/או ניסיתי לראות את הזוית החדשה – הרווחתי. אבל כמובן שזה לא תמיד קל, ולפעמים אני דוחה ביקורת שאני יודעת שהיא צודקת. מה שבטוח שבניית חומה היא עניין של מה בכך, במקרה כזה, ואז הבדידות רק גדלה.

Comments are closed.