Top 10 AJAX Applications

AJAX (Asynchronous JavaScript And XML) is the name for a relatively new breed of web applications, which behave more like computer-installed applications. The most well known examples are GMail and Google Maps, but now there are many more.

A Venture Forth came up with a top 10 list of AJAX applications (EDIT: a follow-up article has been posted, too). Some of the examples are really cool. I especially liked the Kiko calendar (try the demo if you’re not interested in registering).

(via Download Squad)

SMS Kettle

So you’re sitting in the living room dying for a coffee cup, but you just don’t feel like getting up right now. That’s why they created the SMS Kettle (via Gizmodo). You send a text message to the kettle, and it starts boiling the water.

This reminds me of the world’s most useless remote control button: the eject button (in modern CD/DVD players – open/close button). You still need to get up and put the DVD in its box. This is very much like it. I mean – can you be sure that the kettle has water in it when you send the SMS, or will you just have to get up and check?

Lyrics/Karaoke Database

A conversation with a friend reminded me about an idea I had a long time ago. There was a karaoke thing at work, and I thought it would be nice if there was a standard file format (say, a derivative of XML) to contain song lyrics.

This kind of file will include not only the lyrics themselves, but also the information of where a line starts and ends, verses, choruses and one more thing – timing information. The timing information will be for media players to show the lines at the appropriate times according to the music, even to the level of specific words, so it can be used for karaoke as well.

Then the idea grew bigger – I thought about an Internet database for these files, just like CDDB. This way you won’t need all the web sites for lyrics and media players will be able to get the lyrics/karaoke information for a playing song.

This could simplify the world of karaoke DJs. These days a karaoke DJ walks around with DVDs or video tapes that contain the videos with embedded lyrics on them. With this karaoke database, eventually a DJ could tell the audience to bring their own CDs from home, and while playing them get the karaoke information from the Internet database. All this while playing a random karaoke-style video with the lyrics superimposed on it.

The only missing link was a lyrics file generator, which will be a simple add-on to widespread media players, and will allow anyone to create these files easily. For example, let’s say you have the lyrics for a song that you like, but there is no timing information. So what you do is you load the editor with the lyrics and play the song. On each new word you press the spacebar on the keyboard, and when the song ends you have a home-made karaoke file.

קינה

משתמש בכאב כדי לכתוב,
סוחט עוד שורות.
אם אין עם מי לדבר,
לפחות שהדף יספוג קצת
מילים שזולגות.

דמעות מלוחות שלי
הנה אתן עכשיו.
תמיד שם בשבילי, תמיד מוכנות
אפילו אם כבר השתמשתי בכן
בשביל אהבות ישנות.

עוד פעם אהבה
עוד פעם אכזבה
עוד פעם אותה אחת
שמילים רבות שפכתי בגללה.
מישהו אחר כבר היה עוזב
אבל אני, כאילו נהנה
ממשיך ואוהב
ממשיך וכואב.

דמעות מתוקות שלי
שיטפו את פניי
נקו את לבי
פיתחו את עיניי.
תנו לי פעם אחת להבין
מהי אהבת אמת.
כזו שבסופו של יום,
לא אצטרך אתכן.

סיפור על כדור

הגיע זמן הניקיון בבית של בן, ותורו של החדר של בן עכשיו.

– “בן?”

– “כן, אבא.”

– “הכדור הזה, אתה צריך אותו?”

היה זה כדור ישן מאוד, שבן כבר שכח איך הגיע אליו. הצבע הכתום שפעם זהר כבר דהה והיה חסר בו אוויר. הכדור נח לו בשקט בחדר של בן כבר זמן רב, שומע את בן משחק עם החברים שלו בכדור החדש שאבא שלו הביא לו ליום וההולדת, ומחכה בסבלנות שיגיע תורו שישחקו גם בו. ואפילו שזה לא קרה, הכדור הרגיש חלק מהחיים של בן. הרי אם בן לא היה רוצה אותו, הוא היה מעביר אותו למישהו אחר.

– “לא אבא. אפשר לזרוק אותו. אני כבר לא משחק בו מאז שהבאת לי את הכדור החדש.”

– “או קיי, בן. אני אוהב אותך, חמוד.”

– “גם אני אוהב אותך, אבא.”

הכדור פחד מאוד. החדר של בן פנה לרחוב, ומהרחוב הגיע המון רעש נורא. הוא חשב שלא יגיע לעולם לרחוב. אבא של בן תפס את הכדור בידיו הגדולות והכניס אותו לשקית גדולה מלאה צעצועים ישנים שהוא רצה לזרוק. הכדור מילא את השקית קצת יותר מדי, והיה יכול לראות מה קורה.

היה קר באותו בלילה ברחוב, אבל הכדור שמח שהוא יכול להציץ החוצה מהשקית ולהכיר את הסביבה החדשה שלו. הוא חשב שעכשיו הוא יישאר מחוץ לבית, וזה לא כזה נורא. הרי בבוקר הוא יוכל לראות את בן הולך לבית הספר ואחר הצהריים יראה אותו חוזר.

אבל הכדור לא ידע שבבוקר באות משאיות הזבל. מייד בבוקר הבא, עוד לפני שכולם התעוררו משינה, הרימה את השקית שלו משאית גדולה ועמדה לזרוק אותו לתוך המכל הגדול של הזבל. אבל הכדור שהציץ כל הזמן מחוץ לשקית נפל והתגלגל רחוק במורד הרחוב, ישר למרכז העיר.

במרכז העיר היה המון רעש, אבל גם הרבה אנשים. הכדור קיווה שאחד מהם ירים אותו וייקח אותו אליו, אבל זה לא קרה. במקום זה חלק מהם בעטו בו, לפעמים בכוונה ולפעמים לא. הכדור הבין שהאנשים ברחוב לא ייקחו אותו אליהם הביתה.

פתאום ראה חיה לא מוכרת. זה היה כלב. הכלב התקרב אל הכדור ורחרח אותו. הכדור חשב: “סוף סוף לוקחים אותי הביתה.” פתאום הכלב נשך את הכדור כל כך חזק, שהכדור רצה לצעוק, אבל במקום זה יצא ממנו עוד אוויר. הכלב גילה שלכדור אין טעם וזרק אותו במגרש משחקים.

במגרש המשחקים היו המון ילדים. הכדור נזכר איך בן פעם מצא אותו ולקח אותו אליו, והיה בטוח שעכשיו הוא מגיע לבית חדש. אחד הילדים התקרב אליו בריצה, אבל במקום להרים אותו או לשחק איתו, בעט בכדור כל כך חזק שהכדור עף ישר לתוך החווה הסמוכה.

הכדור ראה עוד חיה שהוא לא הכיר. מין דבר מוזר על שתי רגליים עם מקור וכרבולת אדומה. התרנגול של החווה התקרב לאט לאט לכדור, ועוד לפני שהכדור הספיק להבין מה קורה, התרנגול התחיל לנקר אותו חזק מאוד. הכדור היה עשוי מעור מאוד חזק, ולא קרה לו שום דבר רע. אבל הנקירות כאבו מאוד, גם בגלל שהוא היה עייף מאוד מהיום הארוך שעבר עליו.

פתאום נשמע קול בחווה: “מה זה? מה יש לך שם?”

היה זה בעל החווה, שראה את התרנגול משחק בכדור. כשהתקרב, ראה שזה הכדור שהיה לו כשהיה קטן, ושהיה משחק בו עם האחים שלו בחווה.

“מזמן לא נפגשתי עם המשפחה שלי” אמר החוואי לעצמו, כשפתאום נזכר באחיו ולא הצליח להיזכר למה בדיוק הם ניתקו את הקשר ביניהם. “אולי אני אזמין אותם לפה”, חשב. החוואי לקח את הכדור פנימה, והחל להתקשר לאחיו. כולם הסכימו לבוא, והחוואי התרגש מאוד.

ביום הפגישה כולם באו עם המשפחות שלהם לארוחת צהריים. סביב השולחן היה שקט גדול. אף אחד לא ידע על מה לדבר. כבר מזמן לא נפגשו, והאחים כבר לא היו קשורים אחד לשני. החוואי הרגיש את זה, אבל לא ידע מה לעשות. הוא כבר התחיל לחשוב שזו היתה טעות להזמין את כולם.

פתאום הוא נזכר בכדור, והלך רגע לחדר. כשחזר, שאל את אחיו: “אתם זוכרים את זה?” והראה להם את הכדור. כל האחים חייכו פתאום. הזיכרונות הישנים של המשחקים הציפו אותם מחדש, והם החליטו לצאת החוצה ולשחק יחד עם המשפחות שלהם. תוך כדי משחק האחים סיפרו אחד לשני מה קרה במשך השנים, ואחרי שסיימו לשחק עוד ישבו שעות ארוכות כדי לדבר. לפני שהאחים חזרו הביתה, הם קבעו להמשיך ולהיפגש.

הם היו שוב משפחה גדולה ומאושרת, והכדור ידע שהגיע הביתה.